הביומד הישראלי: תמונת מצב

ד"ר דוד דנגור
אנליסט בחברת אלקוברה
ד"ר ירון דניאלי
מנכ"ל חברת אלקוברה
david danieli
 

מבוא

תעשיית הביומד בישראל כוללת חברות העוסקות במחקר, פיתוח, שיווק ומכירות בתחומי מכשור רפואי, פארמה, ביוטכנולוגיה מדעי החיים ורפואה דיגיטלית. הביומד בארץ נשען על בסיס אקדמי מצוין, תרבות יזמית וטכנולוגיות פורצות דרך. כיום פועלות בישראל מעל 1,300 חברות ביומד, כאשר במהלך שבע השנים האחרונות מדי שנה מוקמות בממוצע עוד כ-100 חברות נוספות. במשך עשר השנים האחרונות תעשיית הביומד גדלה פי שלושה מבחינת כמות החברות שבה. לפי אומדנים שונים, כבר היום מעסיקות חברות אלה מעל 10,000 עובדים, עם צפי להגדלת שיעור המועסקים ככל שהחברות יתפתחו ויגיעו לשלב המכירות.

פילוח תחום הביומד לענפים לפי מספר החברות הפעילות מראה שענף המכשור והציוד הרפואי הוא הדומיננטי ביותר,ענף הביוטכנולוגיה והפארמה הוא השני וענף הרפואה הדיגיטלית הוא השלישי בגודלו (ראה דיאגרמה 1). מעל 50% מהחברות הפועלות בביומד שייכות לענף המכשור והציוד הרפואי. ענף זה  מאופיין בתקופות מחקר קצרות יותר לעומת ענף התרופות. כמו כן, משך הזמן לקבלת אישור רגולטורי קצר יותר מזה של ענף התרופות וכמות הניסויים הקליניים הנדרשת לשם קבלת האישור האמור פחותה, וכפועל יוצא מכך, העלות של הליך קבלת האישור נמוכה יותר. ראוי לציין כי ענף הרפואה הדיגיטלית נמצא בצמיחה מהירה. לראייה: בשנים 2011-2014, 36% מסך חברות הביומד אשר הוקמו היו בתחום זה.

דיאגרמה 1. פילוח תחום הביומד לענפים לפי מספר חברות פעילות בכל ענף וחלקן היחסי מסך החברות.

 Untitled1[1]

מגמות משמעותיות בביומד

חשיבות המימון הממשלתי על ידי תכנית החממה לטכנולוגיות חדשות למען יצירת חברות הזנק

ההשקעה הכספית הגדולה, הזמן הרב והסיכון הגדול אשר נדרשים מחברות ביומד על מנת להגיע לרווחיות הופכים את נושא המימון לאתגר גדול ולחסם מרכזי. ממשלת ישראל סיפקה מימון משמעותי להוצאות מחקר ופיתוח בחברות הביומד בעשור האחרון: המדען הראשי במשרד הכלכלה השקיע מעל 100 מיליון דולר בשנה באמצעות מסגרות מימון שונות, כגון החממות הטכנולוגיות, מגנ"ט, נופר, קמין ותנופה. תוכנית החממות הטכנולוגיות, אשר הוקמה בשנת 1991 ומנוהלת על ידי המדען הראשי, היא בעלת חשיבות עצומה לרובד הבסיס של פירמידת הביומד: יצירת חברות חדשות. המטרה העיקרית של התכנית היא לתמוך בטכנולוגיות חדשניות אשר עדיין אינן בשלות לגיוס הון, לאפשר להן להגיע להוכחת היתכנות, ליצור חברות הזנק (סטארט-אפ) ולהוביל אותן לקראת גיוס הון פרטי בכוחות עצמן בתום תקופת התמיכה בחממה. החממה מעמידה לרשות החברה את כל התשתית הדרושה לתהליכי מחקר ופיתוח, מעניקה עזרה בגיבוש צוות מתאים, ליווי ותמיכה טכנולוגית ועסקית. במשך תכנית החממה, החברות מקבלות תמיכה כספית מלאה (85% מהמדינה, 15% מהחממה) ולא נדרשת כל השקעה כספית מצד היזם. החברות משלמות למדינה תמלוגים כאשר הן מגיעות לשלב מכירות, בשיעור של 3-5% מהמכירות עד להשלמת ההחזר של המענק. תכנית החממות מיצבה את עצמה כיצרנית העיקרית של חברות הזנק בתחום הביומד בישראל עם ממוצע של 70-80 חברות חדשות בשנה.

 במשך השנים 1991-2013 תכנית החממות תמכה ב-1900 חברות בסכום של 730 מיליון דולר. בתום שנת 2013, 35% מהחברות בוגרות החממה עדיין פעילות. ההשקעה הפרטית אשר גויסה לחברות אלו בתום תקופת החממה עברה את הסכום של ארבעה מיליארד דולר, כך שעל כל דולר אחד אשר הממשלה השקיעה, החברות גייסו מעל חמישה דולרים מהשוק הפרטי! כספים אלו שימשו ליצירת מקומות עבודה חדשים ישירים (בחברות עצמן) ועקיפים (בחברות ובמוסדות אשר מספקים שירותים התומכים בחברות הללו). דוגמה זו ממחישה את הטענה כי הביומד יכול להיות קטר הצמיחה של המשק הישראלי. דוגמאות בולטות לחברות אשר התחילו בתור חברות חממה והפכו לסיפורי הצלחה והן מעסיקות מעל 50 עובדים כל אחת הם קומפיוג'ן (שווי שוק של כ-254 מיליון דולר), פרוטאליקס (כ-132 מיליון דולר), אנזימוטק (כ-208 מיליון דולר) ומזור רובוטיקה (כ-248 מיליון דולר). לאור נתונים אלו, קיימת חשיבות עליונה לשימור מנגנון המימון הממשלתי וניווטו לבסיס פירמידת הביומד, לחברות אשר עדיין צעירות מדי כדי להשיג מימון ממקורות אחרים, ולא לחברות עתירות מזומנים. בנוסף, המדען הראשי צריך לעודד שיתופי פעולה בין חברות מקומיות על ידי תכניות מתאימות. כיום לא קיימת שום תוכנית מימון לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ביומד ישראליות לבין עצמן. השקעה באפיק זה תעודד את שרידותן ותפחית את הסיכון בפיתוח עצמאי.

 

שינוי מקורות המימון: מעבר ממימון קרנות הון סיכון למימון ציבורי

שנת 2014 הייתה שנת שיא בביומד עם 801 מיליון דולר אשר הושקעו ב-167 חברות. סכום זה גבוה יותר מ- 516, 489 ו-391 מיליון דולר אשר הושקעו בשנים 2013, 2012, ו-2011 בהתאמה (ראה דיאגרמה 2). מגמה חשובה המסתמנת בשנים אלו היא ירידה של החלק היחסי אשר מהוות השקעות קרנות הון הסיכון הישראליות מסך ההשקעות, מ-33% בשנת 2011 ל-13% בלבד בשנת 2014 (ראה דיאגרמה 2).

 

דיאגרמה 2. השקעות במיליוני דולרים אשר בוצעו על ידי קרנות הון סיכון ישראליות או על ידי מקורות אחרים בשנים האחרונות. חלקן היחסי של קרנות הון סיכון מסך ההשקעות מוצג באחוזים. 

 דוד22[2]

 

 בשנים 2013-14 חברות הביומד גייסו כ-1.4 מיליארד דולר בבורסה לניירות ערך בארצות הברית (נאסד"ק) באמצעות הנפקות ראשוניות ומשניות. 13 חברות עברו הנפקות ראשוניות (אלקוברה, אנזימוטק, ביובלסט, פואמיקס, גלמד, מקרוקיור, מדיוונד, נוירודרם, ריוולק, לומניס וי.בי.אל, קמהדע וביוליין). למרבית החברות הללו לא היו מוצרים או מכירות בעת ההנפקה. ההצלחה של הנפקות כה רבות של חברות הביומד הישראליות בנאסד"ק מראה שחששות והערכות לגבי תנאים הכרחיים להנפקה, כמו שדרת ניהול אמריקאית או צורך במכירות, התבררו כלא נכונות. מבט מעמיק על החברות אשר הנפיקו מראה דומיננטיות של תחום הפארמה ודרכי מתן תרופות. יחד עם זאת, מגוון התחומים בהם עוסקים בחברות אלו (דיאגנוסטיקה, תוספי מזון, ציוד רפואי) מראה שאין מודל בררני ומצומצם של חברות המתאים לגיוס, אלא מודל רחב ומגוון. מגמת הגיוסים המשמעותיים בנאסד"ק נמשכת גם בשנת 2015 (ראה טבלה 1), עם שש הנפקות ראשוניות מתחילת 2015 ועם תשע הנפקות משניות וסך גיוס של כ-609.2 מיליון דולר בתום תשעה חודשים בלבד.

 

 

טבלה 1. הנפקות ראשוניות ומשניות מתחילת 2015 של חברות ביומד בנאסד"ק

#

שם החברה

סימון החברה בנאסד"ק

תחום פעילות כללי

מוצרים אשר בפיתוח

סכום אשר גויס בהנפקה

במיליוני דולרים

שווי שוק של החברה (אוקטובר 2015) במיליוני דולרים

הנפקות ראשוניות

1

צ'ק קאפ

CHEK

מכשור רפואי ודיאגנוסטיקה

גלולת רנטגן לאבחון פוליפים טרום סרטניים במעי הגס

12.6

36.1

2

אנדוצ'ויס

GI

דיאגנוסטיקה

טכנולוגיות קולונוסקופיה ומערכות לאבחון בעיות במעי

109.5

293.5

3

כיאזמה

CHMA

פארמה ודרכי מתן תרופות

OCTEROLIN: גרסה אורלית לזריקה SANDOSTATIN המיועדת לטיפול באקרומגליה

117.1

508.7

4

סטדימד

STDY

דרכי מתן תרופות

משאבות למתן רציף של תרופות

41.4

39.2

5

ביונדוקס

BVXV

פארמה

חיסון אוניברסאלי לשפעת

10.1

12.8

6

אינטק פארמה

NTEC

פארמה ודרכי מתן תרופות

טכנולוגיה לשיפור ספיגה של תרופות בעלות חלון ספיגה צר. פורמולציה של            Carbidopa+Levodopa

34

64.7

הנפקות משניות

1

נוירודרם

NDRM

פארמה ודרכי מתן של תרופות

פורמולציה נוזלית של Levodopa לטיפול במחלת פרקינסון

76.9

489

2

אלקוברה

ADHD

פארמה

תרופות להפרעת קשב וריכוז ולתיסמונת ה-X השביר

29.9

121.6

3

רדהיל

RDHL

פארמה

תרופות למחלות דלקתיות, למחלות מעיים ולסרטן

44.5

111

4

ביוליין

BLRX

פארמה

תרופות לטיפול בלוקמיה, צליאק ומחלות דלקתיות

28.8

59.5

5

פואמיקס

FOMX

פארמה

תרופות לטיפול באקנה ואימפטיגו

69

218.4

6

פלוריסטם

PSTI

ביוטכנולוגיה

ריפוי מחלות כלי דם על ידי שימוש בתאים ממקור שלייתי

17

144

7

אורמד

ORMP

פארמה ודרכי מתן של תרופות

מתן פומי של Insulin

5.4

75.3

8

כן פייט

CANF

פארמה

מולקולות חדשות לטיפולים בדלקות, סרטן או גלאוקומה

9

49.7

9

אקס טי אל

XTLB

פארמה

טיפול במחלת לופוס על ידי פפטיד חדש

4

14

 

מעל חמישים חברות ביומד נסחרות בבורסת תל אביב אשר מהווה פלטפורמה חשובה לגיוס כספים ו"סולם" עתידי לקראת הנפקה בנאסד"ק. הגיוס הגדול ביותר בשנת 2015 היה של חברת מדיגוס (26.8 מיליון שקלים), אשר עוסקת בפיתוח ושיווק מכשור רפואי לפרוצדורות אנדו-כירורגיות זעיר פולשניות (minimally-invasive) ומובילה בתחום הטכנולוגיה להדמיה ישירה.

היקף הגיוסים בבורסת תל אביב בביומד בשנת 2014 הסתכם ב-254 מיליון שקלים ומתחילת שנת 2015 גויסו כ-146 מיליון שקלים. היקף הגיוסים בבורסת תל אביב נמוך באופן משמעותי לעומת הנאסד"ק, והוא לא הגיע אפילו לעשרה אחוזים מסכום הגיוסים בנאסד"ק בתקופה המקבילה (2014-15). על מנת לשנות מגמה זו ולהגדיל משמעותית את היקף הגיוסים בבורסת תל אביב נדרשת השתתפות משמעותית של משקיעים מוסדיים, אשר תהווה מקור משיכה לחברות ולמשקיעים מוסדיים זרים (ראה בהמשך פרוט רב יותר אודות מעורבות המוסדיים המקומיים בענף הביומד).

 

התבגרות הביומד הישראלי: צמיחה והתאוששות לאחר משברים

המימון הגדול והזמן אשר חלף תרמו ליצירת שכבה דקה של חברות בוגרות אשר הגיעו לשלבי פיתוח וניסיונות קליניים מכריעים בהם עמדו בפני הזדמנות להצלחה גדולה או לכישלון. כחלק ממגמת ההתבגרות של שוק הביומד הישראלי גם כישלונות בניסיונות קליניים גדולים או במהלכים עסקיים משמעותיים לא הובילו להתרסקות חברות אלו. ישנם סימנים לכך שהופנמה התובנה שמסלול פיתוח תרופה כרוך לעיתים במהמורות המצריכות שינויי כיוון. כדוגמה להתמודדות עם קושי עסקי גדול ניתן לבחון את מקרה כיאזמה ואת יחסיה עם חברת רוש. כיאזמה היא חברת פיתוח תרופות אשר התמקדה בניסיון לפתח קפסולות של החומר הפעיל Octreotide – פפטיד ציקלי בן שמונה חומצות אמינו, אנלוג של Somatostatin, אשר פעילותו היא עיכוב הורמון גדילה לטיפול במחלת הענקות (אקרומגליה). מטרת הפיתוח הייתה להחליף תרופה מאושרת (SANDOSTATIN), אשר ניתנת בהזרקה, במוצר אשר יינתן בקפסולות ללא צורך בהזרקה. בפברואר 2013 הודיעו חברת כיאזמה וחברת רוש על חתימת הסכם לפיתוח ומסחור הטכנולוגיה של כיאזמה שנקראה OCTEROLIN. במסגרת ההסכם חברת רוש קיבלה את הזכויות על המוצר העתידי ואת האחריות למסחור המוצר בסיום תקופת הפיתוח שתבוצע על ידי כיאזמה. ההסכם כלל תשלום מיידי של 65 מיליון דולר לכיאזמה, ואפשרות לתשלומים עתידים בשווי של 530 מיליון דולר תמורת אבני דרך ותמלוגים ממכירות עתידיות של המוצר. בחודש יולי 2014 ולאחר קבלת תוצאות חיוביות בניסוי קליני שלב 3 של המוצר נמסרה הודעה על ביטול ההסכם ועל החזרת הזכויות. רוש החליטה לא להמשיך במסחור התרופה. המשקיעים של כיאזמה החליטו כי החזרת המוצר לכיאזמה מרוש היא הזדמנות. במרץ 2015 השנה, השלימה כיאזמה גיוס של 70 מיליון דולר בהנפקה פרטית בעיקר מקרנות אמריקאיות. ביולי 2015 כיאזמה השלימה בהצלחה הנפקה ראשונית בנאסד"ק וגייסה כ-117 מיליון דולר. באוגוסט 2015 הודיעה כיאזמה כי מנהל התרופות האמריקאי (FDA) קיבל את המסמכים אשר הוגשו על ידי כיאזמה ויבחן אותם כעת במשך מספר חודשים לפני מתן החלטה לגבי אישור שיווק התרופה OCTEROLIN. דוגמאות נוספות לחברות אשר חוו קשיים לאחר קבלת תוצאות שליליות בניסויים קליניים, אך הצליחו להתאושש הן: אלקוברה, VBL וחברות נוספות.

 

עתיד הביומד המקומי

"ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים". ניסינו לשער מה הכיוון של תעשיית הביומד ומה תהיה השפעת הגיוסים הגדולים בשנים האחרונות. ניתן לשער שיתרחש תהליך סלקציה בין חברות שיצליחו לבסס את עצמן כחברות עם קיימות ארוכת טווח לבין חברות אשר יגוועו ויאלצו להיסגר. תהייה התכווצות בכמות החברות לצד עלייה בגודלן הממוצע מבחינת שווי שוק, מספר עובדים והיקף המו"פ. השוק יעדיף חברות גדולות יותר, המבזרות סיכונים על ידי בעלות על מספר טכנולוגיות, בעלות צוות עובדים גדול ומומחיות בתוך החברות במגוון תחומים. בנוסף, ההתרחבות של חברות ביומד תשפיע על שוק התעסוקה ותוביל לפתיחתן של משרות חדשות ומגוונות בתחומים כמו רגולציה, לוגיסטיקה, בקרת איכות, אנליטיקה, פיתוח עסקי ועוד. כמו כן, חברות ישראליות יתחילו לבזר על ידי רכישת רישיונות למסחור טכנולוגיות מחברות קטנות וממוסדות אקדמיים. כחלק ממגמת ההתכנסות של החברות יגבר אפיק הרכישות והמיזוגים. דוגמא בולטת לאפיק זה בשנת 2015 היא רכישתה של ולטק (פועלת בתחום הקרדיו-וסקולרי ועוסקת בתיקון ובהחלפה של השסתום המיטראלי) בכ-860 מיליון דולר על ידי החברה האמריקאית Heartware. דוגמה נוספת היא רכישתה של חברת לומניס מיקנעם (מכשור רפואי לצרכים כירורגיים ואסתטיים) על ידי קבוצת XIO הסינית בסכום של כ-510 מיליון דולר.

הנתונים מראים את הפוטנציאל הגדול של הביומד לשמש כמנוע צמיחה, אך קיים פער מעורר דאגה בין הפוטנציאל ליכולת לממש אותו להצלחות עסקיות. ישראל טרם הצליחה להגיע בתחום הביוטכנולוגיה למעמד העולמי המוביל שיש לה בתחומי המחשוב והתקשורת.

 

האויב הגדול של תעשיית הביומד בארץ והחסם המשמעותי ביותר לצמיחתה הוא מוגבלות המשאבים הפיננסיים. המתח שנוצר מחוסר זמינות המימון דוחף חברות לקחת סיכונים גדולים יותר ולהגדיל את סיכויי הכישלון. לדוגמה, ניסויים קליניים בבני אדם מתוכננים בחסכנות שפוגעת ביכולת החברות להוכיח בטיחות ויעילות כנגד קבוצות ביקורת מתאימות, בגודל אוכלוסייה סביר, ולמשך זמן הולם. חסכנות שכזו לא רק מעלה משמעותית את הסיכוי לכישלון, היא גם פוגעת ישירות בערך שמייצר ניסוי "מוצלח" עבור אותה חברה. למרות מספר הנפקות מרשימות בנאסד"ק ובתל אביב, מוקדם לקבוע אם מגמה זו תימשך או שמדובר בחלון הזדמנויות זמני הנובע מתנאים עכשוויים, כגון ריבית נמוכה מאד. בנוסף, חברות רבות בעלות טכנולוגיות מבטיחות זקוקות למימון משמעותי עד אשר יהיו בשלות להנפקה או לגיוסי הון ממקורות אחרים.

הגופים המשמעותיים בשוק ההון הישראלי הם הגופים המוסדיים – שם כולל לחברות הביטוח ובתי ההשקעות אשר מחזיקים ומנהלים את כספי הפנסיה של הציבור בישראל. היקף הנכסים המנוהלים על ידי משקיעים מוסדיים עומד על כ-1.5 טריליון שקל!

יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, טען לאחרונה כי העובדה שמשקיעים מוסדיים בישראל אינם מעורבים מספיק בהשקעות בחברות טכנולוגיה היא מצערת ומטרידה על רקע העובדה שהרבה מחברות הטכנולוגיה הישראליות שהצליחו עשו זאת באמצעות משקיעים זרים ולא מקומיים. האוזר הוסיף וטען כי מדובר באובדן דרך של המדינה שאינה עושה די להשאיר את הפעילות היזמית והכלכלית שיש לה פוטנציאל צמיחה ותעסוקה למדינה. המוסדיים אינם משקיעים מספיק בביומד בשל מספר סיבות, למשל חוסר בידע ויכולת אנליזה מתאימה בתחום סבוך זה. מורכבות התחום נובעת מכך שתזרים המזומנים החזוי, הבסיס שעליו נשען אומדן השווי הכלכלי, אינו רלוונטי במרבית חברות הביומד המקומיות, שכן הן נמצאות ברובן בשלב ראשוני, שבו אין להן הכנסות ובוודאי שאין רווחים. היכולת להעריך את היקף ההכנסות הפוטנציאליות ממוצר שיגיע לשוק תוך מספר שנים היא נמוכה. סיבה נוספת להשקעות הנמוכות של המוסדיים בביומד היא מספר כישלונות אשר הם נחלו בתחום, ואשר מיתגו אותו כלא אטרקטיבי בעיניהם. דוגמה לסיכון הגלום בהשקעות בביומד ניתן לקבל על ידי בחינת השינוי במדד תל אביב ביומד אשר משקף את השינוי המצרפי של המחירים של מניות 23 של חברות ציבוריות בתחום הביומד. השוואה בערכו של מדד זה בתחילת חודש אוקטובר 2010 (902 נקודות) לערכו חמש שנים לאחר מכן באוקטובר 2015 (554 נקודות) מראה כי המדד הזה רשם ירידה של כ-38%. יש שיביטו בציניות ויפקפקו באיכות המדד, לעומת זאת יש שיטענו שצמצום מקורות המימון וחוסר המעורבות של המוסדיים גרמו לחסמים ביכולות הפיתוח ופגעו בסיכויי ההצלחה ובביצועים של חברות אלו.

דוגמה הפוכה לפוטנציאל הרווחים העצום אשר ניתן להפיק מהשקעה מושכלת ומבוזרת בביומד ניתן לקבל על ידי בחינה של השינוי בערכו של מדד ה-NBIי
(National Biotechnology index), מדד המייצג את השינוי המצרפי של מחיריהן של מניות של 143 חברות ציבוריות אשר נסחרות בנאסד"ק ועוסקות בתחומי הפארמה וביוטכנולוגיה. השוואה בערכו של מדד זה בתחילת חודש אוקטובר 2010 (901 נקודות) לערכו חמש שנים לאחר מכן באוקטובר 2015 (3169 נקודות) מראה כי המדד הזה רשם עלייה של כ- 252%, עליה ממוצעת של 50% בשנה! אומנם מדד ה-NBI כולל גם חברות אשר נמצאות בשלבי מכירות, אך יחד עם זאת הפער העצום בין ביצועי ה-NBI לבין ביצועי מדד תל אביב ביומד מעורר תהיות לגבי מידת ההשפעה של גודל ההשקעות בחברות על ביצועיהן.

לסיכום, ניתן לקוות כי המשקיעים המוסדיים יגבירו את השקעתם בשוק הביומד המקומי. פעולה זאת תוביל לצמיחת תחום הביומד, לחיזוק החברות, להגדלת מספר המועסקים בתחום ולצמיחת הכלכלה הישראלית.

 

מקורות:

 

  1. האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI www.iati.co.il[3] )
  2. אתר הנאסד"ק, www.nasdaq.com[4]
  3. מחלקת המחקר בבורסה בתל אביב 

 

 

 

 

 

Endnotes:
  1. [Image]: http://www.medic-digital.com/wp-content/uploads/2015/11/Untitled1.jpg
  2. [Image]: http://www.medic-digital.com/wp-content/uploads/2015/11/דוד22.png
  3. www.iati.co.il: http://www.iati.co.il/
  4. www.nasdaq.com: http://www.nasdaq.com/