מאמר דעה – רוקח הדלפק נמצא בסכנת הכחדה! ולמה אלו בעצם חדשות טובות?

אחרי תקופה ממושכת של הפסדים כבדים, פיטורי עשרות אלפי עובדים ואובדן המעמד המוביל בשוק המצלמות הבינלאומי, הודיעה ב-2012 חברת קודאק, מעצמת הצילום של המאה ה-20, כי הגישה בקשה רשמית לפשיטת רגל. הידרדרותה הפיננסית של קודאק בעשור האחרון נבעה בעיקר מחוסר הצלחתה להסתגל לשוק המצלמות הדיגיטליות, שדחקו הצדה את מוצרי הפילם.

מה קרה שם?

אז למרות שקודאק היו אלו שהמציאו לראשונה את המצלמה הדיגיטלית, הם החליטו להשאיר את המשך הפיתוח על המדף, מתוך תפיסה לפיה תמיד יוכלו להשתלב בפיתוח אם המצלמות הדיגיטליות באמת "יתפסו". בפועל, מנהלי קודאק פשוט לא העריכו נכון את הקצב המהיר של התקדמות השוק הדיגיטלי, וכשניסו להדביק את המתחרים זה היה כבר מאוחר מדי.

אחת הסיבות העיקריות לחוסר היכולת שלנו לחזות כראוי את העתיד טמונה בכך שאנו, בני האדם, חושבים בצורה ליניארית, בעוד שבמיוחד בעשורים האחרונים העולם מתקדם בצורה אקספוננציאלית.

מה הכוונה?

אם נדמיין שאני מתקדם קדימה 30 צעדים ליניאריים, 1, 2, 3, 4 וכו'. אחרי 30 צעדים כאלו אהיה בערך 30 מטרים קדימה. כל אחד יוכל די בקלות להצביע על המקום שאליו אני צפוי להגיע. אבל מה אם הייתי מבקש לנחש להיכן אגיע אם אתקדם 30 צעדים אקספוננציאליים, כלומר 1, 2, 4, 8, 16, 32 וכך הלאה? לאן אגיע אחרי 30 צעדים?

בודדים האנשים שיוכלו להעריך שמדובר במיליארד מטרים (שזה להקיף את כדור הארץ כולו 26 פעמים)!

קצב ההתקדמות האקספוננציאלי יביא במהירה להיעלמותם של מקצועות

לפני כשבוע יצא לי לראשונה לערוך קניות בסופרמרקט שבו יש קופות בשירות עצמי, ונזכרתי בכתבה מרתקת שבה דובר על מקצועות שהולכים להיעלם בשנים הקרובות. אחד מהם היה הקופאיות בסופר.

זה לא באמת מפתיע בהתחשב בכך שכבר ב-2009 נפתח הסופרמרקט הראשון באנגליה שהיה מבוסס כולו על קופות בשירות עצמי. בחנויות שכאלו מועסק אדם אחד שמפקח על 4-6 מכונות שירות עצמי, והעלות הממוצעת לרכישת מכונה שכזו היא בערך 70 אלף שקל (שזו בערך המשכורת השנתית של קופאית אחת). לא צריך חשיבה אקספוננציאלית בכדי לראות לאן המגמה הזו הולכת…

מקצועות נוספים שהיו ברשימת ה"הולכים להיכחד" כללו:

נהגי מוניות: ב-2011 מדינת נבאדה בארה"ב הייתה הראשונה אשר אישרה את השימוש במכוניות אוטומטיות ללא נהג (הטכנולוגיה קיימת כבר מזה כמה שנים, אבל אנחנו עדיין לא רואים מכוניות שכאלו בכבישים מסיבות רגולטוריות). גוגל עצמה יצאה בהודעה לפיה הרכבים האוטומטיים שלה יצריכו התערבות של אדם רק פעם ב-1.6 מיליון ק"מ.

סוכני נסיעות: אנו חיים בעידן שבו שום נתון כבר אינו מובן מאליו, וכל מחיר חבילת נופש המוצע לנו ניתן לבדיקה בקלות ובמהירות. נתונים מראים ש-71% מהנוסעים המתכננים טיול בודקים אתרי נסיעות באינטרנט לאיתור מבצעים ומחירים נוחים. כתוצאה מכך, סוכנויות הנסיעות מדווחות על קיצוץ של כ-15% בכוח האדם בשנה החולפת.

מפעילי חנויות להשכרת סרטי וידאו: עם ריבוי השימוש במכונות אוטומטיות והתחזקות אתר האינטרנט youtube- בין השנים 2004-2014 בלוקבאסטר נאלצה לסגור כ-9,000 סניפים ברחבי ארה"ב.

ובישראל – בסוף שנת 2014 פרסמה המועצה הלאומית לכלכלה, בכובעה כמטה התכנון האסטרטגי של ישראל, נתונים לפיהם כ-900 אלף ישראלים עומדים לאבד בעשורים הקרובים את העבודה שלהם. לא את מקום העבודה שלהם, אלא את העבודה שלהם ממש.

אם למישהו נדמה שכל הדיון התיאורטי הזה לא נוגע לו, כדאי לו להסתכל על הנתונים לגבי התנדפות משרות בעולם בעשורים האחרונים. הניסיון העולמי משני העשורים האחרונים (1993–2010) מלמד כי בעוד שבמשרות בשכר נמוך היה גידול של 3.7% במספר המשרות, ובמשרות בשכר גבוה היה גידול של 5.6%, במשרות בשכר בינוני הייתה צניחה של 9.3% במספר המשרות המוצעות – וזאת כאשר המשרות בשכר הבינוני מוחזקות על ידי 47% מהאוכלוסייה- הקבוצה הגדולה ביותר של עובדים.

ומה ההיגיון?

את העובדים במשרות השכר הנמוך ביותר כמעט שאין מי שיחליף. מדובר במנקה של המשרד או השומר בכניסה לבית הספר. העובדים שנמצאים בראש פירמידת המזון של השכר מוגנים גם הם, מכיוון שמשרות הניהול הבכירות מצריכות ניסיון ניהולי רב, יכולות וחדשנות שלמכונות קשה להחליף בשלב זה. הפגיעים הם כל מי שמבצעים עבודות שגרתיות מסוגים שונים – עבודות ידניות, חזרתיות (רוטיניות) או כאלו המבוססות נהלים. למשל סוכני ביטוח, קופאים, מתווכים, מוקדנים, פקידים וכן – גם רוקחים!

רוקח הדלפק יכחד הרבה יותר מהר משציפינו

זה לא היה כל כך מזמן כשעיקר עיסוקו של הרוקח היה ברקיחה עצמה. באופן הדרגתי, עם התפתחות הטכנולוגיה והרחבת מגוון התרופות, המשחות והמוצרים המיוצרים על ידי חברות התרופות- הרקיחה עצמה הפכה לדבר נדיר בנוף עבודתו של רוקח הדלפק הממוצע.

כיום, בואו נודה באמת, הרוקח עסוק רוב יומו בניפוק- ליקוט התרופות מהמגירה, הצגתה הצגתן למטופל ובירור ראשוני לגבי ההיכרות עם התרופות. הידע המקצועי הייחודי השמור לרוקח בא לידי ביטוי רק אחת לכמה ניפוקים.

ובואו נבחן מה בפועל הן הפעילויות היומיומיות העיקריות של הרוקח בדלפק בית המרקחת:

פירוק סחורה

התעסקות עם כסף, תשלומים ועודף

ליקוט התרופות מהמגירה

מתן הוראות שימוש

כתיבת הוראות שימוש על גבי אריזת התרופה

סגירת קופה בסוף יום

תשאול וייעוץ רוקחי

אין ספק שחלק ניכר מהפעילויות ניתן "להאציל" למכונות כאלו ואחרות אשר לא רק שיעשו את העבודה בצורה מהירה יותר, אלא יעשו אותה בצורה מדויקת הרבה יותר מכל אדם, מבלי להתעייף וללא צורך בהפסקות.

המרת רוקח אנושי במכונת ליקוט וניפוק אוטומטית הוא דבר בלתי נמנע בדיוק כמו החלפת התקליטים בקלטות, החלפת הקלטות בדיסקים והחלפתם של הדיסקים בנגני mp3 המכילים קבצים דיגיטליים. ברגע שהטכנולוגיה הפכה לאפשרית, לא ניתן היה למנוע מהאנושות מלהשתמש בה.

ולאלו שחושבים שהדבר יקרה אבל בעוד הרבה זמן, כנראה לא קראתם לעומק את החלק של החשיבה האקספוננציאלית. אם נסתכל על קצב התקדמות הטכנולוגיה, העומס על בתי המרקחת והצורך במציאת פתרון מהיר לניפוק התרופות, נבין שרוקח הדלפק כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הולך להיכחד כבר בחמש עד עשר השנים הקרובות.

למה בעצם אלו חדשות טובות עבור הרוקחות בישראל?

אבל מדובר בעצם בחדשות טובות עבור אלו שמבינים שהרוקח הוא קודם כל מטפל ייחודי עם ידע שאין לאחרים. כאשר יוכנסו בהדרגה המכונות לבתי המרקחת, ומלאכת הניפוק תהפוך לנחלת העבר, עבור הרוקח יתרחש השלב הבא באבולוציה של מקצוע הרוקחות שיאפשר להדגיש את היכולות הייחודיות של הרוקח ויזנח את כל הפעילויות המיותרות. אם נחזור לרשימת הפעילויות של הרוקח נגלה כי יש פעילות אחת שיהיה קשה עד מאד לטכנולוגיה להחליפה בתקופה הקרובה, וזהו הייעוץ הרוקחי.

הייעוץ, מתוקף הגדרתו, הוא משהו שניתן באופן אישי לפי מאפייניו וצרכיו של המטופל, ושם בדיוק חוזקו של הרוקח. היכולת לזהות טעויות, להיות ער למצבו של המטופל ו"לקרוא בין השורות" כאשר המטופל מספר על התופעות אותן הוא חווה – אלו רגישויות שהמכונות לא יהיו מסוגלות להחליף.

הידע המקצועי הייחודי אותו מביא עמו הרוקח מפריד אותו מכל בעל מקצוע אחרת בצוות הרפואי, ודווקא ידע זה הוא הנדרש ביותר לקראת העידן שאליו אנו צועדים. עידן הרפואה המותאמת אישית.

מה צופן העתיד?

במילה אחת – "אישית". בשלוש מילים "רפואה מותאמת אישית" (Personalized Medicine). בשנת 1990– 723 מאמרים בלבד אזכרו את המונח רפואה מותאמת אישית בעוד שבשנת 2009 המספר כבר היה 57,127 וכבר אין ספק שזה הדבר הבא בעולם הרפואה.

הרפואה המותאמת אישית תכריח את מערכת הבריאות להפסיק לנהוג בכלל האוכלוסייה בשיטת העדר ולהפסיק להסתמך על עקומת הגאוס בציפייה שהמטופל ישתפר בזכות מינונים, תרופות או שילובים המתאימים לרוב. התאמות הטיפול לפי הגנטיקה האישית של המטופל, באמצעים ביולוגיים מתקדמים ובמינונים ספציפיים מדויקים לפי מאפייניו האישיים של המטופל– זהו העתיד הצפוי לכולנו כמטפלים וכמטופלים.

משכך, הרוקח יצטרך להפגין בקיאות שיא ומומחיות רבה בכל הקשור לייעוץ בטיפול התרופתי של המטופל, וסביר אם כן שיהיה צורך הולך וגובר ברוקחים בעלי תארים מתקדמים. גם בתי הספר לרוקחות בישראל יתאימו את עצמם לצורך וגם למגמה העולמית ויכשירו רוקחים בעלי תארי  .Pharm. D בתור תואר הבסיס. הרוקח העתידי כבר לא יעבוד בבית המרקחת בתצורה הנוכחית אלא יהווה יועץ מומחה ואיש מפתח בלתי נפרד מהצוות המטפל.

רוקחי הדלפק יצטרכו אם כן להחליט ממש בקרוב אם הם מתעלמים מהמהפכה הטכנולוגית השקטה, או מתמקצעים ומתמקדים בלימודי המשך משמעותיים. מי שימשיך לטמון את ראשו בחול ימצא עצמו בהמשך נאבק בחיפושי עבודה לתפקידים שונים בחברות התרופות ובתעשייה, או מבצע הסבה.